הבדיקות שכל גבר מעל גיל ארבעים צריך לעשות: מה, מתי ולמה לא לדחות
גברים נוטים לדחות ביקור אצל הרופא עד שמשהו כואב. אלה הבדיקות התקופתיות שמומלצות לגברים מגיל ארבעים, ומה כל אחת מהן יכולה לגלות.
גברים רבים מכירים את המשפט מצב הרכב שלי ידוע לי יותר ממצב הגוף שלי. המחקרים מראים שגברים פונים לרופא פחות מנשים, ולעיתים קרובות רק כשמשהו כבר כואב או מפריע. הבעיה היא שמחלות רבות, ובהן יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה וחלק מסוגי הסרטן, מתפתחות בשקט במשך שנים, בלי תסמינים. גילוי מוקדם יכול לשנות את התמונה לגמרי. במדריך הזה נעבור על הבדיקות העיקריות שמומלצות לגברים מגיל ארבעים, ונסביר למה כדאי לא לדחות אותן.
למה דווקא מגיל ארבעים
גיל ארבעים אינו קו קסם, אבל הוא נקודת זמן שבה הסיכון למחלות כרוניות מתחיל לעלות באופן ניכר. חילוף החומרים מאט, מסת השריר יורדת בהדרגה, ומשקל עודף נוטה להצטבר באזור הבטן, מה שמגביר סיכון למחלות לב ולסוכרת. אצל גברים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב או סרטן, ייתכן שיהיה נכון להתחיל בבדיקות מסוימות אף קודם.
זה גם הגיל שבו עומס החיים בשיאו: קריירה, ילדים, משכנתא ולעיתים הורים מבוגרים. בדיוק בתקופה כזו קל לשכוח את הבריאות האישית. אבל דווקא משום שאחרים תלויים בכם, השמירה על הבריאות היא אחריות ולא מותרות.
לחץ דם: הרוצח השקט
יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתקף לב, לשבץ ולמחלת כליות, ולרוב הוא אינו גורם לשום תחושה. בדיקה פשוטה במרפאה או בבית יכולה לגלות אותו. מומלץ למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה, ולעיתים קרובות יותר אם הערכים גבוליים או אם יש גורמי סיכון.
אם מתגלה לחץ דם גבוה, לעיתים קרובות אפשר לשפר אותו באמצעות שינויים באורח החיים: הפחתת מלח, ירידה במשקל, פעילות גופנית והפחתת אלכוהול. כאשר זה אינו מספיק, קיימות תרופות יעילות ובטוחות. העיקר הוא לדעת את המספרים.
בדיקות דם: שומנים, סוכר ועוד
בדיקת דם תקופתית היא כלי בסיסי וחשוב. היא כוללת בדרך כלל בדיקת שומנים בדם, כמו כולסטרול וטריגליצרידים, ובדיקת סוכר בצום או המוגלובין מסוכרר, שמאפשרים לזהות טרום סוכרת וסוכרת. לעיתים מוסיפים גם בדיקות של תפקודי כליות וכבד, ספירת דם ובדיקות נוספות לפי הצורך.
טרום סוכרת, למשל, היא מצב נפוץ מאוד שרבים אינם יודעים עליו. בשלב הזה, שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית יכולים במקרים רבים למנוע או לעכב את המעבר לסוכרת. התדירות של בדיקות הדם תלויה בגיל, בתוצאות קודמות ובגורמי הסיכון, וכדאי לקבוע אותה עם רופא המשפחה.
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן
גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס הוא אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המונעת. בישראל, כמו במדינות רבות, קיימת תוכנית סקר שמציעה בדיקה לדם סמוי בצואה מגיל מסוים, ולמי שנמצא בסיכון מוגבר, למשל בשל היסטוריה משפחתית, מומלצת לעיתים קולונוסקופיה כבר בגיל צעיר יותר. מדובר בבדיקה שיכולה לאתר גידולים בשלב מוקדם ואפילו להסיר פוליפים לפני שהם הופכים לסרטניים.
לגבי סרטן הערמונית, ההחלטה על בדיקת PSA היא אישית, וכדאי לקבל אותה בשיחה עם הרופא, לאחר הבנה של היתרונות והחסרונות. גם בדיקת עור לאיתור שומות חשודות חשובה מאוד בישראל, בשל החשיפה הגבוהה לשמש. גברים רבים עובדים בחוץ או מבלים בים, ונוטים להזניח הגנה מהשמש.
משקל, תזונה ותנועה
מעבר לבדיקות עצמן, ביקור אצל הרופא הוא הזדמנות לבדוק את המדדים הבסיסיים: משקל, היקף מותניים ומדד מסת הגוף. היקף מותניים גדול, גם אצל מי שמשקלו הכללי אינו גבוה במיוחד, הוא סימן לשומן בטני, שקשור לסיכון מוגבר למחלות לב ולסוכרת.
כמה הרגלים שיש להם השפעה גדולה במיוחד בגיל הזה:
- פעילות גופנית סדירה, שמשלבת אירובי ואימוני כוח
- תזונה עשירה בירקות, קטניות ודגנים מלאים, ומעוטת מזון מעובד
- הגבלת אלכוהול והפסקת עישון, הצעד הבריאותי החשוב ביותר למעשנים
- שינה מספקת וטיפול בנחירות, שעלולות להעיד על דום נשימה בשינה
בריאות נפשית: לא פחות חשובה
גברים נוטים לדבר פחות על מצוקה נפשית, ולעיתים היא מתבטאת דווקא בעצבנות, בעייפות, בשתייה מוגברת או בהסתגרות. לחץ בעבודה, משברים בזוגיות או אובדן יכולים להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית כאחד. אין שום בושה בפנייה לעזרה מקצועית, ורופא המשפחה יכול להיות כתובת ראשונה.
גם ירידה בחשק או קשיים בתפקוד המיני הם נושאים שכדאי להעלות. מעבר להשפעה על איכות החיים, הם עשויים להיות סימן מוקדם לבעיה בכלי הדם, לסוכרת או לשינויים הורמונליים, ולכן הם מצדיקים בירור.
חיסונים, שיניים, עיניים ושמיעה
הבדיקות התקופתיות אינן מסתכמות בבדיקות דם. כדאי לוודא שהחיסונים מעודכנים, כמו חיסון נגד שפעת בכל עונה, וחיסונים נוספים שמומלצים לפי גיל ומצב בריאותי. גם ביקור אצל רופא השיניים ושיננית פעם או פעמיים בשנה חשוב, לא רק לחיוך: מחלות חניכיים קשורות, לפי מחקרים, גם למחלות כלליות.
מגיל ארבעים בערך, רבים מתחילים להרגיש שקשה להם לקרוא אותיות קטנות, וזה הזמן לבדיקת עיניים, שבה ניתן גם לבדוק לחץ תוך עיני לאיתור מוקדם של גלאוקומה. מי שעבד או עובד בסביבה רועשת, או מרגיש שהוא מבקש מאחרים לחזור על דבריהם, צריך לשקול גם בדיקת שמיעה. ירידה בשמיעה שאינה מטופלת עלולה להשפיע על התקשורת, על העבודה ואף על מצב הרוח.
איך הופכים את זה להרגל
הדרך הפשוטה ביותר היא לקבוע תאריך קבוע בשנה, למשל סביב יום ההולדת, לבדיקה תקופתית אצל רופא המשפחה. קופות החולים מציעות בדרך כלל תזכורות ובדיקות סקר לפי גיל, וכדאי להיענות להן. ניתן גם לנהל רשימה פשוטה של התוצאות לאורך השנים, כדי לזהות מגמות.
הבדיקות התקופתיות אינן גוזלות זמן רב, ורובן ניתנות במסגרת סל הבריאות. הן יכולות לגלות בעיות בשלב שבו קל יחסית לטפל בהן, ולהעניק עוד שנים טובות ובריאות. אז אם אתם מעל ארבעים ועדיין לא קבעתם תור, זה הזמן. המידע כאן כללי, וההמלצות המדויקות צריכות להיקבע עם הרופא המטפל.